עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני המילים שלי, השורות הנקודות הסימנים.
אני השקט הפוצע והמחלים.
אני הכל. כל מה שתראו, ומה שלא.
אני חושך ואור, שמש וירח, אנשים וספסלים.

אני כותבת *בשבילי*. כותבת המון דם ויזע.
מה שתמצאו כאן לא יהיה יותר מאשר נפשי הפצועה...
וכוחותיי האחרונים הכתובים על גבי שחור לבן,
כאן בעולמכם הווירטואלי.
חברים
שמי הוא גיאMr.Nobodyמיכל

מעוררת את הלב

09/06/2017 15:51
שיפוצניקית
הגיע הזמן להתעורר. 

עבר לו זמן רב, מאז הנחתי ידי על המילים. האותיות מלאות אבק מולי, זועקות לאצבעותיי. 
השנה חולפת לה, כל כך מהר. והגיל, משתנה למולי. אינני מזהה את האדם שאני במראה. 
השינויים שחלים בי לאחרונה, הפכו אותי למאושרת. 
אינני זוכרת מתי חשתי כך... אינני זוכרת מתי האושר בא בעוצמות מכושפות.

הוא אחז בי, וחייך את חיוכו הביישן.  
"תואילי בטובך לזכותי בריקוד יקירתי?" 
בעיוורון הושטתי ידי, נצמדתי אליו כה קרוב.. עד שחשתי בו הולם בי. 
ורקדתי. 
מסוחררת, הנחתי גופי על הקרקע, מביטה בכוכבים, ותוהה על עצם קיומי. 
"שיגעון" המוח שלי החל לשוחח עמי. 
שפתיי הקפוצות, חיפשו להן אוויר, הן ננשכו לא פעם ולא פעמיים, 
וחייכו עד שכאבו לי הלחיים האדומות. 

אינני יודעת אם כך זה לאהוב מישהו, אך קולו, נוכח בי. וכעסו המתקתק שובה אותי. 
משהו בי מושך אותי לאחור ולוחש לי להיזהר, אהבה היא איננה עבורי. 
אך באותה העת, משהו אחר בי זועק, כמעט ומתחנן שאקפוץ למים. שלא אתחרט. 
שאחבק אותו קרוב אלי, כל כך קרוב עד שהלב ירעד ויפלס דרכו אליו. 
משהו בי כל כך מפחד, אוחז לו בשברי ודוחק בי להינעל, לבנות עוד חומות.
מטיח בי ניסיונות עם בחורים שונים, מילים שנרקמו מהן אכזבות, 
ומניח מולי את הסדקים והצלקות. 
אך הצד השני, מלטף, מחייך וקורא לי- להתעורר. 

תוצאת תמונה עבור ‪love fight‬‏
IM ALהדסרות.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
תמיד

"לך אקרא: אהובה.
לך אקרא: אהובה עד אחרון פרפורי מאודי.
לך אומר: אהובה,
לא אהבתי כך מעודי.

אם יאמרו לי כי שמך בדוי,
לא אכה על בדיה ועל חטא.
אשרי העובר שתוי
את שיבעת מדורי העת."

-אברהם חלפי.