עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

אני המילים שלי, השורות הנקודות הסימנים.
אני השקט הפוצע והמחלים.
אני הכל. כל מה שתראו, ומה שלא.
אני חושך ואור, שמש וירח, אנשים וספסלים.

אני כותבת *בשבילי*. כותבת המון דם ויזע.
מה שתמצאו כאן לא יהיה יותר מאשר נפשי הפצועה...
וכוחותיי האחרונים הכתובים על גבי שחור לבן,
כאן בעולמכם הווירטואלי.
חברים
שמי הוא גיאMr.Nobodyמיכל

גלים

04/01/2018 14:30
שיפוצניקית
חתיכת עץ באמצע הים, 
קרש אשר נסחף ונחבט בין גלים יפייפים.
דממה. 
רקיע כחול, על פני אדמה אפורה. 
מילותיי הלכו לאיבוד. 
ואני, אינני יודעת מי אני. 
עוד סיגריה לאוסף, עוד קופסא. 
והאוויר.. איננו נקי. 
חתיכת עץ באמצע הים. 
והנה חולפת עוד שנה. עוד קמט על פני שיוותר לעד.
והנה חוויות והנה אנשים והנה דלתות, 
הו.. אח. איך פעם היו רגעים.
חתיכת עץ באמצע הים. 
אדם בין אלפי אנשים. 
ואני, נחבטת עם החיים. עם זכרונות. עם רגעים. 
דממה. 
השמיים החליטו לדבר, הם מורידים טיפות כה גדולות 
וכבדות. 
והרוחות.. מטלטלות אותי, בקצה הים הכחול. 
רחוקה לי האדמה. רחוק לי הבית. 
נבל כאן הכל. 
או שמא הכל זו אני. 
עוד סיגריה לאוסף. עוד אוויר לא נקי. 
עוד קמט על פני שיוותר לעד. 
עוד זיכרון שלא יחלוף לעולם. 
עוד מילים מלאי אותיות. 
עוד. 
עוד שתיקות. 
עוד צעקות אילמות מנשמה רחוקה ועייפה. 
חתיכת עץ באמצע הים,
קרש אשר נסחף ונחבט בין גלים יפייפים. 

תוצאת תמונה עבור ‪art black and white‬‏
אחת שיודעת
04/01/2018 20:08
את מדהימה. כמה משמעות את מעבירה ..קוראת כול מילה ומילה שוב ושוב..
שולחת חיבוק!
beautiful.scar
06/01/2018 12:15
אולי הטיפות יצליחו לשטוף חלק מהכאב. לנקות...
את כותבת מדהים ונוגע.
שיפוצניקית
08/01/2018 19:40
רוב תודות.. קסומות שכמותכן.
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
תמיד

"לך אקרא: אהובה.
לך אקרא: אהובה עד אחרון פרפורי מאודי.
לך אומר: אהובה,
לא אהבתי כך מעודי.

אם יאמרו לי כי שמך בדוי,
לא אכה על בדיה ועל חטא.
אשרי העובר שתוי
את שיבעת מדורי העת."

-אברהם חלפי.